ההפיכה השלטונית

בישראל בוצעה הפיכה שלטונית בכלים משפטיים ותקשורתיים.

החל מבחירות 2015 בוצע פיגוע בדמוקרטיה הישראלית. במאמר במידה מתאריך 5.1.2022 סקרנו את השלבים השונים של ההפיכה המשפטית. הצגנו זאת גם בתוכנית הטלוויזיה ריקלין ושות' בתאריך 9.1.2022. ד"ר משה ברנט, בהרצאה מיום 27.12.2021 שהפכה לוויראלית, העביר בחדות את התחושה המקננת בלב רבים שאכן בוצע בישראל פוטש.

שיאה של ההפיכה השלטונית התרחש ברבעון הראשון של שנת 2019. עם הכרזת הבחירות (בתאריך 26.12.2018) נפתח הסכר, ובתקופה של מאה ימים שיתפו גורמי האכיפה (המשטרה והפרקליטות) פעולה באופן פלילי עם רוב כלי התקשורת, ופעלו במשולב כדי להביא לכך שהימין יפסיד בבחירות ובנימין נתניהו יודח מראשות הממשלה.

 

בידיה של הפרקליטות היה כלי נשק בלתי קונבנציונאלי – כמות בלתי נדלית של חומרי חקירה אשר נאספו במשך 3 שנים ויותר. חומרי חקירה אלו היו אמורים לשמש אך ורק לצורך ההחלטה האם להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע (כתב חשדות) נגד ראש ממשלה בישראל. זו הייתה מטרתם ואין בילתה. הדלפת חומרי חקירה היא עבירה פלילית המפורשת בסעיף 117 לחוק העונשין. "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה... דינו - מאסר שלוש שנים", נאמר שם.

לקריאה נוספת על ההדלפות לתקשורת בראי הדין הפלילי לחצו כאן

315 logo light HR.jpg
capture.png
image.png

אביחי מנדלבליט

אלא שהחוק הפך לאות מתה והחל זרם בלתי פוסק של הדלפות מרשויות החקירה והתביעה לתקשורת, אשר קיבלה אותן בלב פתוח ובנפש חפצה. מהדורות החדשות נפתחו כל ערב בקריאה של תמלילי חקירה ערוכים ומגמתיים, מלווים במוזיקה דרמטית וגרפיקה מאיימת. כותרות העיתונים והאתרים נמרחו בדיווחים אנונימיים מחדרי הדיונים של הפרקליטות. המילים "גורם בכיר" או "בסביבתו של..." שימשו כדי לכסות את זהות המדליף שבחר לעבור על החוק באופן נכלולי ופחדני. מטרת ההדלפה הבלתי חוקית הייתה לייצר תדמית דמונית לנתניהו ולהשפיע על הצבעת בוחריו, או לפחות לגרום להם לשבת בבית ולא ללכת לקלפי.

הכמות הפכה ל"איכות". עם ישראל נחשף מדי יום, בכל ערוצי התקשורת, לשטיפת מוח מרוכזת שמטרתה להשניא את נתניהו, שטיפת מוח שהאדם הסביר לא יכול היה שלא להיות מושפע ממנה.

אך היועץ המשפטי לא הסתפק בכך. הוא בחר להגיש את כתב החשדות 40 יום בלבד לפני הבחירות (28.2.2019). בדיעבד אנו יודעים שכתב חשדות זה הכיל עשרות סעיפים שהופרכו כליל בבית המשפט, אלא שהיה ברור למגישיו כי בטווח הזמנים הקצר עד הבחירות, כאשר ראש הממשלה טרוד מבוקר עד ערב בקמפיין, לא יתקבל כל מענה אשר יציג כהלכה את עמדת ההגנה. כך הוצג לפני הציבור צד אחד בלבד, וידה הכבדה של הפרקליטות הונחה על מאזני הדמוקרטיה במטרה להטותם כליל.

חשוב להבין: הטענה על פיה "הדלפות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה" מתייחסות למקרה שבו עובד ציבור מדליף מידע על שחיתות או מעשה בלתי תקין אחר המתרחשים במקום עבודתו. המקרה בו אנו עסקינן שונה לחלוטין. מדובר במערכת רבת כוח, בעלת משאבים ויכולות כמעט בלתי מוגבלות, המנצלת את כוחה להתעמר באזרח מן השורה, ובמקרה זה ראש הממשלה הוא אזרח ככל אזרח. לא זו אף זו, כל ניסיון של האזרח נתניהו להתגונן מפני שטף ההדלפות הפליליות נתקל במבול נוסף של הכפשות, כאילו טענותיו (המוצדקות) הן הרס שלטון החוק ומלחמה בשומרי הסף.

במקום שמערכת המשפט תעשה את מלאכתה ביסודיות ובזהירות, תדווח לציבור מידע כללי על ההתקדמות, ותציג את טענותיה בבית המשפט כיאה לתיק כה חשוב, בחרה המערכת לייצר בית דין של שדה בתקשורת, שם כל הכלים מצויים בידיה, ולראש הממשלה אין כמעט דרך להגיב.

בדפים הבאים נסקור בפניכם את התפתחות האירועים ונציג את ההוכחה למסע המגמתי, המתואם, וההרסני לערעור הדמוקרטיה הישראלית.

מאה ימים של שטיפת מוח - לצפייה

איך ביצענו את הבדיקה?

אספנו צוות של מתנדבים מובחרים שסרקו את הארכיונים של ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל. התמקדנו במאה הימים שבין ההחלטה על פיזור הכנסת ה-20 (24.12.2018) לבין הבחירות לכנסת ה-21 (9.4.2019).

 

הממצאים היו מדהימים בהיקפם ובחומרתם.

 

לאחר סינון נשארנו עם 160 פריטים (אייטמים), במשך מאה ימים(!). הם כללו הדלפות פליליות מחומרי החקירה, הדלפות מדיונים פנימיים וחסויים בפרקליטות, ראיונות של עובדי ציבור בכירים כולל היועמ"ש והמפכ"ל (לשעבר), כתבות ופרשנויות ארסיות במיוחד אשר נשענו על בסיס ההדלפות.

לצפייה בסיווג הפריטים לחצו כאן.

הקשיבו לד"ר עדי סבו מספרת על תהליך העבודה והמסקנות

צפו בהשתלשלות האירועים במהלך מאה הימים...

תם ולא נשלם...