הדלפות לתקשורת בראי הדין הפלילי
נכתב ע"י עו"ד יוסי פוקס

סעיף 117 לחוק העונשין:   גילוי בהפרת חובה

עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

  1. למעשה, כל הדלפה של חומר (חומר חקירה למשל), מידע או ידיעה ע"י עובד ציבור ברשות מנהלית שקיבלם מתוקף תפקידו (מערכת אכיפת החוק כמשל) המועברת לאדם שאינו מוסמך לקבלה, קרי, לכל אדם שאינו חלק מאותה מערכת שהמידע מצוי בידה כגון: פוליטיקאים, עיתונאים או כל אדם מן הישוב – הגורם  שהדליף את המידע לאותו אדם שאינו מוסמך לקבלה, עבר עבירה פלילית מסוג עוון, שעונשה עד 3 שנות מאסר (לכל ידיעה שמסר, כך שאם עשה זאת מספר פעמים בכמה הזדמנויות שונות-כל פעולה נחשבת עבירה פלילית עצמאית) ומי שקיבל את ההדלפה אינו נחשב כשותף לביצוע עבירה פלילית.
     

  2. עבירה זו חלה גם כאשר עובד הציבור קיבל את הידיעה בעת תפקידו כעובד ציבור והוא מסר אותה לאדם שאינו מוסמך לקבלה לאחר שחדל להיות עובד ציבור.
     

  3. מסיבה מובנת מאליה, הפרקליטות נמנעת לרוב מהגשת כתבי אישום לפי סעיף זה נגד פרקליטיה שסרחו והדליפו חומרים לתקשורת. המקרה הידוע שבו עשתה הפרקליטות שימוש בסעיף זה, לפי החלטת היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין, היה בשנת 2003 כאשר עוה"ד ליאורה גלט-ברקוביץ, פרקליטה בכירה במחוז מרכז, הדליפה לכתב עיתון הארץ דאז ברוכי קרא את מסמך חיקור הדין בפרשת סיריל קרן כדי לפגוע פוליטית ברה"מ דאז אריאל שרון.
     

  4. נגד הפרקליטה גלט-ברקוביץ הוגש כתב אישום בעבירה זו של הדלפה (גילוי בהפרת חובה) וכן במרמה והפרת אמונים ולימים הורשעה במסגרת הסדר טיעון בגילוי בהפרת חובה וקיבלה קנס ומאסר על תנאי.
     

  5. אין בחוק או בפסיקה הגנה מפני אחריות פלילית לעובד ציבור שעבר על עבירה זו, כדי לחשוף שחיתויות ולמעשה, עובד ציבור שנחשף בעבודתו לידיעה או לפעולה או חומר כלשהו, שהוא סבור בתום לב כי הם נגועים בעבירה פלילית (למשל, חוקר משטרה שנחשף לשימוש בכלי ריגול בלתי חוקי) עליו למסור הודעה על מעשי שחיתות "על-פי נהלים תקינים" פירושה הודעה למי שבסמכותו לבדוק אותם מעשים, אם במינהל הפנימי של הארגון, מבקר פנימי וכו' או למבקר המדינה, נציבות שירות המדינה (ואם לא מדובר על שחיתות במשטרה עצמה-אז פניה למשטרת ישראל) וכל הגופים הללו ייחשבו כגופים המוסמכים לקבל את החומר לצורך בקרה על השחיתות שנחשפה ולא יהיה בכך משום הדלפה.

315 logo light HR.jpg

מדברי נשיאת בית המשפט העליון,
כב' השופטת אסתר חיות

Capture.JPG

עו"ד יוסי פוקס

Capture.JPG

כב' השופטת
אסתר חיות

מפסיקת בג"ץ בעניין ההדלפות (5.11.2020):


"לא אחת פסקנו כי התופעה של הדלפת חומרי חקירה על ידי עובדי ציבור היא 'רעה חולה' וכי על 'רשויות החקירה והתביעה לעשות מאמץ שהדלפות מסוג זה לא יישנו, תוך שיהא נהיר למדליפים כי לא תהא פניה לסדר היום כאילו לא אירע דבר, וכי המדליף עלול לשלם מחיר אישי שכן 'תפקידם של אנשי המשטרה אינו מחסן אותם מפני חקירה' ..."

השופטת הוסיפה ציטוט משל עצמה מפס"ד אחר:

"הדלפת פרטים מתוך חדרי החקירות או ממשרדי הפרקליטות בעת הימצא החקירה בעיצומה, היא תופעה שפגיעתה רעה הן בהיבט של זכויות החשוד והן בהיבט הנוגע לאימון הציבור ברשות ובפעולותיה."