top of page

תקציר פרשת 2000

שלדון אדלסון ז"ל מאד אהב את מדינת ישראל. הוא תרם ל"תגלית", למרכז הבין תחומי, לאוניברסיטת אריאל, לבית חולים איכילוב, אין ספור מטרות ראויות.
 

לאחר ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה ותוכניות אולמרט לעקירה נוספת ביהודה ושומרון, נחמץ ליבו של אדלסון מהחד צדדיות של התקשורת הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי במאורעות אלו, והוא גמר בליבו להקים עיתון ימני וציוני כאלטרנטיבה לקו השולט בעיתונות.


לאחר ניסיון כושל לחבור לשלמה בן צבי, הוא הקים את "ישראל היום" לבדו. הוא בנה אותו על מודל של פרסומות ולא מנויים, כנהוג בטלוויזיה, בעיתונות מקומית, ובעיתונים רבים בעולם. זה היה ב-2007.


אין ספק שהוא רצה שנתניהו והליכוד יחזרו לשלטון, כי הם ביטאו קו אידאולוגי שהוא תמך בו. אבל גם אין ספק שלו היה נתניהו הופך לאולמרט, היה מאבד מייד את התמיכה של אדלסון. אדלסון תמך באידאולוגיה יותר מאשר באנשים.


נוני מוזס היה המלך הבלתי מעורער של התקשורת והפוליטיקה הישראלית. הח"כים פחדו ממנו עד מוות והשמועות על הכספת המפורסמת שלו עשו את שלהם. "ידיעות אחרונות" היה מונופול בלתי מעורער, עד שהגיע אדלסון.


ב-2009 חזר גם נתניהו לשלטון. נתניהו רצה בתקשורת מגוונת, ימין ושמאל, שוק דעות פתוח, לכל מי שמעוניין. כמה שיותר, יותר טוב. מוזס רצה לחזור לימי המונופול. להשמיד את המתחרה החדש שקם לו מימין. המלחמה הייתה בלתי נמנעת.


עד 2014 הצליח נתניהו לעצור את גלי המתקפות של מוזס. הצעות החוק שיזמו מטעמו הח"כים של "קדימה" (כן, פעם הייתה מפלגה כזו) נפלו בכנסת בעזרת קואליציה חזקה.

ב-2014 נפל דבר. ליברמן פירק את "הליכוד ביתנו". הוא, בנט ושקד, לפיד וליבני חברו יחד עם נוני מוזס להעביר חוק שיחסל את "ישראל היום". הם לא אהבו "ביקורת" שנמתחה עליהם ב"ישראל היום" והעדיפו את הפינוק של מוזס. נתניהו ידע שיש לו מרד בקואליציה. הוא ידע שאין מה לדבר עם המורדים אלא עם המפעיל שלהם מאחורי הקלעים. בספטמבר 2014, אחרי מבצע "צוק איתן", כשהצעת החוק עמדה לעלות, הוא החליט לפגוש את מוזס.


הוא לא נפגש כדי להרוויח מאום. רק כדי למנוע או לרכך את החוק הנורא ולהציל את התקשורת החופשית בישראל.


אבל לא נרשמה התקדמות, והחוק עלה להצבעה בקריאה טרומית בנובמבר 2014. לאחר חודש, כאשר הסכנה שהחוק ימשיך לשלוש קריאות הפכה למוחשית, פיטר נתניהו את לפיד ולבני והכנסת הצביעה על פיזורה.


בין לבין נפגש נתניהו עם מוזס. הוא הקליט את השיחות כי חשש שהוא יפסיד בבחירות ורצה נשק שיוכיח את כוונותיו הזדוניות של נוני במקרה הצורך. את הקלטות שמר עבורו מנהל לשכתו ארי הרו. בשיחות הוא היתל בנוני ומעולם לא התכוון לעשות אתו הסכם. בסוף דצמבר, שלושה חודשים תמימים לפני הבחירות, הוא פוצץ את המו"מ. נוני יצא לקרב נגד נתניהו בכל הכח, אבל כזכור, העם החליט אחרת וב-2015 קיבלנו ממשלת ימין כמעט על מלא ל-4 שנים בראשות נתניהו.

315 logo light HR.jpg
Capture.JPG

בנימין נתניהו ונוני מוזס

Capture.JPG

ארי הרו

אבל לפרקליטות ולמשטרה בחירת העם נראתה לא הגיונית. אז הם עצרו את ארי הרו על עבירה שכלל לא קשורה לנתניהו (הוא המשיך לעשות פעולות בחברה פרטית שלו בזמן שהיה עובד מדינה) ובחקירה אמר לו החוקר כדלקמן:

-----------------------------------------

חוקר: אתה צריך לתת דברים, זה לא מצחיק אתה אנחנו הולכים משהו רציני כרגע, הולכים להחליט על משהו רציני, אם אתה יש לך משהו לתת תיתן, אם לא נעשה (מילה לא ברורה) ונלך חבל על המאמץ שלי, חבל על הזמן נמשיך חקירה רגילה ונמשיך. אם יש לתת זה משהו פלילי לא סיפור...
 

הרו: אני יודע


חוקר: בעיתון.


הרו: אבל...


חוקר: ואתה יודע טוב מאוד מה פסול ומה לא פסול. מה מותר ומה אסור. אתה אמנם לא משפטן אבל כל אחד מאיתנו יודע מה מותר ומה אסור ומה פסול ומה בין השחור לבין הלבן. אני רוצה את המקרים האלה שבהם אתה היית עד לזה שבסביבה של נתניהו ואחרים באותה תקופה שעבדת שם, בוא תגיד את המקרים.


הרו: בסדר אבל...


חוקר: בוא תגיד מה היה פסול מה היה אסור מה לא היה חוקי תגיד לי את המקרים, בלי עכשיו שמומי או דני ישאלו אותך שאלות ספציפיות. ככה זה עובד. תגיד.

-----------------------------------------

לא דיברו על חשד קונקרטי - רק ניסו לדוג משהו פסול של ראש הממשלה או סביבתו. לא שאלות שנגעו לאירוע – שאלות שנגעו לאדם.

עוד נאמר:

-----------------------------------------

חוקר: אני שוב חוזר ואומר, אני, יש, בתחושה שלנו שהרבה ממה ש... שהרבה לא סיפרת לנו. פה תשמע הרבה מאוד דברים, קשה לנו לראות איך בנאדם שבעצם, גם אחראי על קשרי החוץ, ועבד איתו ארבע שנים בכולל יספר לנו על אהה... פה על איזה קופסת סיגרים ממילצ'ן או פה על איזושהי עניבה מסרקוזי, או פה איזושהי חליפה, אני לא יודע. הרי, נתניהו היה מחובר לרשימה ארוכה של אנשים מאוד מאוד (מילה לא ברורה.) אוקיי? שאנחנו מניחים שתמכו בו בדרך זו או אחרת. אני לא מדבר איתך, עוד פעם, אנחנו צריכים רק את האמת. בלבד. לא יותר אבל גם לא פחות. והתחושה שלנו שיש, יש קונצנזוס לגבי (מילים לא ברורות.) שלא סיפרת לנו את כל מה שאתה יודע, וכולל, אני כבר אומר, אני, אני אומר לך את זה, לא, אני חייב לשים את הדברים על השולחן...


הרו: אין בעיה. מצוין.


חוקר: בסופו של דבר, אחרי שאנחנו מקבלים את המכלול ממך, על זה יפול ויקום, אני הולך איתך על הסכם, עוד פעם, אנחנו רוצים רק את האמת, אבל בסוף, נו אוקיי על איזה סיגרים באלפיים ושש או על... כאילו, התחושה היא שכאדם שהיה קרוב אליו וגם מתעסק בקשרי חוץ אמור לדעת הרבה הרבה יותר ממה שסיפקת עד עכשיו. ואני אומר לך, יש על זה קונצנזוס שלם של כל החוקרים בעניין הזה וכל מי שמלווה את התיק הזה בדרך כזו או אחרת

-----------------------------------------

אלו רק שתי דוגמאות מני רבות איך ישבו על ארי הרו באיומים, בלחצים, בתרגילים.

ארי הרו עוד בתחילת החקירה רצה להימלט מאימת החוק, ועל פי מה שנכתב בתחקיר "גלובס", עורך דינו העביר למשטרה את ההקלטות של שיחות נתניהו-מוזס שהיו ברשותו, בזמן שטרם הייתה חקירה רשמית נגד ראש הממשלה בנושא, והם תומללו כנראה בניגוד לחוק. מאוחר יותר חתם הרו על הסכם עד מדינה ונמלט בעור שיניו ממאסר. הרו טרם נשפט על העבירה שלו. המערכת מחכה שקודם יעיד בבית המשפט ויספר מה שהם רוצים. גם הפשפשים בתא מחכים...
 

bottom of page