הגנה מן הצדק - 8
תשאולים לא מתועדים וזיוף דיונים על ימי המעצר ככלי להפעלת לחץ על הנחקרים

315 logo light HR.jpg

אחת הנקודות המדהימות ביותר בבקשה ל"הגנה מן הצדק" שהגישו עורכי דינו של אלוביץ', עוסקת בתופעה שעורכי הדין גילו בדרך מקרה - שיחות "לא מתועדות" של החוקרים עם ניר חפץ.

כלומר, ישב ניר חפץ וענה לחוקרים תשובות שניקו את הנאשמים והסירו כל חשד לפלילים מהמעשים המיוחסים להם. או אז, הוציאו החוקרים את חפץ מהחדר המצולם והמוקלט, הוא מצא עצמו לבד, ולפתע הגיעו אליו חוקר או אפילו מספר חוקרים והסבירו לו כמה מצבו אנוש. חפץ זכר לפחות שלוש סיטואציות כאלה.

השופט ברעם ניסה לוודא, האם יש תיעוד? והתברר לו – שלא.

החוקרים לא הרפו מהפעולות הבלתי מתועדות האלה: באחד מימי המעצר של חפץ, חוקר נכנס לפתע לחדר החקירות, התקשר לאשתו של חפץ, ובנוכחות חפץ אמר לה דברים שזעזעו את חפץ המבוהל (על "שחרורו" כביכול למחרת), ואז יצא ה"חוקר" ונעלם.

הדברים התגלו במקרה בעדותו של חפץ בבית המשפט. נעשה ניסיון לברר אם יש תיעוד לאירוע זה, ונציג המדינה, עו"ד אמיר טבנקין, נאלץ להודות לפרוטוקול ש-"אין תיעוד".

הלחץ הבלתי מתועד על חפץ הלך וגבר. החוקרים לגלגו והטילו דופי בעורכי הדין שלו: "הם נראים כל כך מבסוטים אחרי שהם הפסידו.. אולי תחשוב פעם שניה...".

לנוכח אירוע זה נדהם השופט שחם: "אבל חילופי דברים, שיחות שהיו מחוץ לחדרי החקירות, יש מזכרים"?- ושוב התברר שעל אף שחייבים להיות, במקרה של חפץ – אין.

חפץ העיד כי חש מאויים כאשר התברר לו שהחוקרים ישבו אצל רואה החשבון שלו "עשרות שעות" במטרה לאיים עליו: "סרקו במסרקות ברזל... אין לי שום עניין כספי... אז אני הבנתי מיד שהאיום הזה הוא נוגע לענייני צנעת הפרט".

הפעם, גם ראש הרכב השופטים, רבקה פלדמן, האיצה בפרקליטות להשיב האם יש תיעוד והאם נמסר להגנה: "יש תשובה? טבנקין, תבדקו תעשו בדיקה תראו אם יש עוד משהו". נציג הפרקליטות ענה: "אין עוד משהו...".

נעבור לטקטיקת חקירה פסולה אחרת - זיוף דיונים על ימי המעצר:

בבקשה ל"הגנה מן הצדק" הזכירו הפרקליטים את ההתכתבות בין שופטת המעצרים ונציג הפרקליטות בעניין הארכת המעצר של חפץ ובקשה עתידית לצו חיפוש. להלן חלופת מסרונים תמוהה בין נציג הפרקליטות לשופטת, לפני הדיון:

נציג הפרקליטות: "האם ניתן לחבור להוצאת צו חיפוש?"

השופטת: "איך אוכל לסרב... ".

ונציג הפרקליטות מוסיף ומפלרטט איתה: "את תאהבי את הצו הזה"

השופטת: "אני כבר מתחילה לחשוש"

נציג הפרקליטות: "מתקשר"

השופטת: "לא יכולה כעת לשוחח. אודיע לך בהמשך היכן ומתי נחבור לצו"

ומיד אח"כ תכננו השניים את הדיון שיתקיים למחרת (לגבי עצורים נוספים): "נבקש שלושה ימים. את יכולה לתת יומיים".

בית המשפט העליון העביר ביקורת חריפה על ההתנהלות הזו בין השופטת לפרקליט: "אולם המשפט הפך לאולם תיאטרון".

יש לציין כי רק חלק קטן מההתכתבות הפסולה הזו נחשף. אך בקשת ההגנה לחשוף אותה – סורבה, וההתכתבות המלאה נמצאת ב"כספת פרקליט המדינה".

זיוף הדיונים על ימי המעצר ("התיאטרון"), שימש כלי בידי החוקרים להפעיל לחץ על הנחקרים, איריס אלוביץ' ושלמה פילבר.

להלן דברי החוקר המסביר לאיריס שהוא יודע בדיוק אילו החלטות יתקבלו בבקשה לעצור אותה ולכמה זמן שירצה: "בחייאת דינק, איריס....תפקחו את העיניים...אני יגלה לך סוד פטנט של חקירות, לא מציגים את החומר בימים הראשונים (לבקשות המעצר)...ההפתעות עוד יגיעו ואז יהיה קצת מאוחר מידי... אני כבר מודיע לך שאנחנו הולכים להארכת מעצר נוספת... כדי שלא תופתעי ביום חמישי...שלא חס וחלילה, אל תבזבזי אנרגיות...עד שאנחנו לא נסיים את החקירה את תהיי איתנו באופן מלא... "

גם לפילבר הסבירו, לפני שנעצר לחמישה ימים נוספים, אותו דבר: "אתה צריך לחשוב טוב טוב לספר לנו את האמת, כי יש לנו ראיות... לא נותנים חמישה ימים... בתיקי רצח מקבלים חמישה ימים. בתיקי רצח... מקבלים חמישה ימים. על תיק חמור עם כמות אדירה של ראיות..."

ולאחר מכן, הסכים פילבר, אגב חתימתו כ"עד מדינה" להיעצר "מרצון" ל-15 ימים נוספים!

הצצנו הפעם לשתיים מטקטיקות החקירה הפסולות שהיו בשימוש בתיק 4000: תשאולים (מטילי אימה) לא-מתועדים והפעלת לחץ על הנחקרים באמצעות זיוף הדיונים על ימי המעצר.

האם אלה אמצעי חקירה תקינים במשטר דמוקרטי? לשיפוטכם.

capture.jpg

מימין לשמאל:
ניר חפץ,
שאול אלוביץ',
שלמה פילבר