הגנה מן הצדק - 12
מכת הדלפות ותדרוכים אסורים
חלק נכבד ממסמך הבקשה להגנה מן הצדק עוסק בהדלפות הפליליות לתקשורת. הסיקור בפרשות נתניהו הינו חריג בכל קנה מידה. כל אחד מהסיקורים או ההדלפות מצדיק/ה את ביטולו של כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, וזאת לא רק בשל הסיקור והיקפו אלא בשל זהות המדליפים, שלרוב הינם גורמי אכיפת החוק.
לא לחינם הודגש בפסיקה בפסקי דין רבים כי "הדלפה מחדרי חקירות, בעיקר בחקירות רגישות ומתוקשרות, היא רעה חולה".
מבוקר עד ערב, כמעט מדי יום לאורך שנים, נערכו כתבות והודלפו עדויות, כולל פרטים מוכמנים מחדרי חקירות שמטרתן להשפיע על מהלך החקירה והמשפט, בעוד הראיות עצמן מצביעות על תרחישי חפות.
תכליתן של הדלפות אחת היא: להטות את דעת הקהל.
החומרים שפורסמו והמועדים שנבחרו לפרסום גרמו להשפעה אסורה על עדי המדינה בתיק ועל עדי תביעה אחרים, ולא רק זאת, אלא עלולים להשפיע גם על דעת בית המשפט.
על פי משפט השדה שנערך לנאשמים בתקשורת - הם כבר נשפטו, הורשעו ונגזר עונשם.
עדים צולמו נכנסים ויוצאים מחדרי חקירות, הודעות טקסט והקלטות של עדים פורסמו ללא הפסקה.
עד המדינה שלמה פילבר: "איך ויתכן שאני מגיע הביתה ביום שישי בשעה 12:00 בצהריים אחרי יומיים חקירה פה, וגיא פלג כבר יודע את כל מה שקורה בחדר החקירה? צו איסור פרסום, וכולם יודעים לתת חוו"ד מלומדות עד אין סוף מה יהיה, וכבר כולם יודעים להגיד שאני בחיים לא אחזור למשרד התקשורת..."
רשויות החקירה והתביעה תדרכו ארוכות ורבות ובאופן מגמתי את התקשורת שציטטה אותם: "בכיר במערכת אכיפת החוק" "גורמים בכירים במשטרה" "גורמים בכירים בפרקליטות", ועוד ועוד.
ביום 6.9.19 (יום שישי) שעה 23:20 שלח ניר חפץ את הודעת הווטסאפ הבאה: "אביעד גליקמן ערוץ 13 שידר לפני כמה דקות שאני יזמתי ופניתי למשטרה להיות עד מדינה, צלצלתי אליו עכשיו והוא אמר לי '3 קצינים בכירים מהמשטרה אמרו לי את זה היום'".
אין ספק כלל לגבי זהות הגורמים המדליפים, וזאת בעיקר בשל העובדה שהדליפו חומרים לתקשורת עוד בזמן החקירות, והרבה לפני שצוותי ההגנה קיבלו לידיהם את חומרי החקירה.
גם לאחר סיום החקירות שטף ההדלפות לא פסק אלא הפך ל"כתבות תדמית":
- "23 הפרקליטים שמכריעים את גורל נתניהו" (גלובס)
- "מאחורי הקלעים של תיק 4000 תרגילי החקירה ורגעי השבירה" (כלכליסט)
- "הראייה החדשה והמשמעותית בתיק 4000" (ערוץ 13)
- קטעים מ"השלמת החקירה של פילבר", שתוארה כראייה שמוגדרת על ידי גורמי חקירה כ-"ראיית זהב", שהתבררה לבסוף כראיית זהב להגנה (ערוץ 13).
הדלפה חמורה ביותר התרחשה ביום 10.6.2020 בערוץ 13 בפרק של תכנית "המקור" של רביב דרוקר- "ההקלטות שסיבכו את ביבי". בפרק שודרו חומרי חקירה שעדיין לא הגיעו לידי ההגנה וכללו אף הקלטות של שיחות.
עוד באותו יום פנו המבקשים ליועמ"ש לעצור את פרסום הכתבה ולא נענו.
על כן, ב- 16.6.2020 פנו לבג"צ.
ב- 26.6.2020 בתגובת המדינה נטען "הפגיעה במבקשים איננה קשה בשל העובדה שחומר החקירה ממילא יוצג (בלשון עתיד) בפני בית המשפט".
תגובה זו מבישה, הזויה ומשנה סדרי עולם: ההליך מתברר קודם כל בתקשורת ורק אז בבית המשפט ועולם כמנהגו נוהג.
האפשרות של זיהום חקירה והשפעה פסולה על השופטים, הועלתה בפסיקת בית המשפט העליון:
"אפשרות סבירה להשפעה על ההליך השיפוטי קיימת גם במקום שהמשפט מתנהל על ידי שופט מקצועי...גם שופט מקצועי אינו אלא בשר ודם...עשוי השופט להיות מושפע מפרסומים ומידיעות שהגיעו אליו מחוץ לכותלי בית המשפט...השפעה זו פועלת לעתים באופן מודע על השופט. לעתים השפעתה בלתי מודעת..."
ההדלפות בתיקי האלפים היו חלק מ"משפט שדה" בכיכר העיר, שהציגו את הנאשמים באופן שלילי והובילו ליצירת דעה קדומה נגדם. אין ספק כי החקירה, וכך גם ההליך השיפוטי, זוהמו למן הרגע הראשון ע"י הדלפות פסולות.