אחד הערכים המהותיים שמבדילים בין מערכת משפט במדינה דמוקרטית לבין מערכת משפט בשלטון עריצות, הוא ערך השקיפות. "צדק צדק תרדוף", נכתב בתורה (דברים טז'), ומסבירים חז"ל את הכפילות, בדרישה הבלתי מתפשרת שהכרעת הדין תושג אף היא בכלים צודקים, תוך שמירה על זכויות הנאשם. החתירה לאמת לא יכולה לקדש אמצעים של שקר.

​

אחד האמצעים החשובים ביותר הוא "גילוי המידע". משפט צדק אינו יכול להתנהל בלעדיו. איך ניתן להתגונן מדבר שאיננו יודעים מהו?

​

האשמות והרשעות ללא גילוי מידע, זכורות ממשטרים אפלים במאה ה-20, בהם די היה להאשים אדם האשמה כללית שאינה מבוססת עובדות, ב"בגידה" או "מסוכנות" – על בסיס עדויות וחומרים עלומים, ובכך להרשיעו, מבלי לאפשר לו להתגונן בדרך של גישה לחומרים ה"מפלילים".

​

במשפט האלפים, מתוך להיטותם להרשיע את הנאשמים, לא נמנעו החוקרים מלנקוט בשיטות של הסתרת מידע ומניעת אפשרות ההגנה ללמוד את החומר ולהשיב כהלכה.

​

דוגמא לכך היא שני תמלילי החקירה עם אור אלוביץ'. אור התבקש, בניגוד לחוק, להשפיע על אביו להחליף פרקליט משום שהוא מהווה "גורם מפריע". התמלילים הועברו כשהם חסרים ברובם, כולל החלקים המשמעותיים בהם. מאוחר יותר, כשנודע על כך להגנה, והיא ביקשה לקבל את התמלילים, סירבה הפרקליטות להעבירם בתואנה כי מדובר ב"חומרי חקירה פנימיים", וזאת – למרות הוראתו של ביהמ"ש העליון להעבירם. לאחר הוראות חוזרות של ביהמ"ש, העבירה הפרקליטות בסופו של דבר את החומרים, חצי שנה לאחר שנתבקשה לעשות כן.

​

מקרה אחר עוסק בקלסרי החפיפה של שלמה פילבר. הפרקליטות סירבה להעביר את החומרים בטענה שאינם רלוונטיים לחקירה ומכילים "רק חוקים ותקנות". לאחר התערבות העליון, וכשעיינה ההגנה לבסוף בחומרים, נתגלה, בניגוד גמור לדברי הפרקליטות, שהקלסרים מכילים מידע מכריע הסותר את עמדתה ואת עדות עד המדינה אבי ברגר. מדובר בחומר שהיה יכול לשפוך אור על המניעים בשמם פעל פילבר ביחס לרכיב ה'תמורה' שבעסקת השוחד לכאורה. עיון בקלסרים גילה שהעבודה על עסקת בזק-יס הופסקה עקב הבחירות שבפתח, וההנחיה מראש הייתה לחזור ולטפל בעסקה לאחריהן, כפי שנעשה, ולא כפי שטענה התביעה.

 

הסתרה נוספת נוגעת למזכרי הפגישות לקביעת הסכם "עד מדינה" של פילבר. המזכרים הועברו רק לאחר זמן רב, וכשהם חסרים חומרים רבים. מדוע זה חשוב? מפני שהמזכרים חושפים את גרסתו הראשונה של פילבר לאירועים בגינם היה אמור להעיד - גרסה שונה בתכלית מזו שצצה לבסוף.

​

פילבר הונחה ע"י הפרקליטות להעיד שמתוך רצון להיטיב עם בזק, נמנע מלקדם את הרפורמה, למרות שהיה לו "אור ירוק". במקרה זה, ההגנה מגלה מסמכים המעלים כי פילבר נמנע מקידום הרפורמה משום שכך הונחה ע"י המשנה ליועמ"ש דנה זילבר! ושוב, מסמכים אלו לא הוצגו בפני העד, ההגנה או בית המשפט.

​

דוגמא נוספת - "ריענון" העד המרכזי אילן ישועה: ישועה הגיע ל"רענון" לפני עדות ולאחר שכבר נסתיימה חקירתו. במהלך הרענון הוצגו לו מאות שיחות, תמלילים וחומרים – וזאת בניגוד מוחלט לחוק – שאליהם לא נחשף במהלך החקירות. מדובר בהשלמת חקירה הלכה למעשה. זאת, מבלי לאפשר להגנה להתכונן לקראת הצגת החומרים החדשים. בהמשך, התגלה שישועה תודרך, בין היתר, לגבי קווי הגנה אפשריים וכיצד להתמודד עימם. כל זאת, מבלי שיהיו הפגישות מוקלטות, מצולמות ומתועדות, כפי שחקירות אמורות להיות. הרי אלו כלל לא היו חקירות, נכון? רק "רענון" עד...

​

מקרים אלה מייצגים התנהלות שיטתית שעניינה הולכת שולל את העדים, ההגנה והשופטים בדרך של הצגת חצאי אמיתות (ההופכות לשקרים שלמים), הסתרת מסמכים וגיבוש עדויות שהנאמר בהן סותר את האמת ואת ערך גילוי האמת. כל זאת בשעה שהמשטרה והפרקליטות מחזיקות בחומרים המלאים, היכולים לשפוך אור על מהלך האירועים האמתי.