אחד האמצעים הפסולים השערורייתיים שהיו בידי המשטרה בחקירות תיקי האלפים, היה השימוש ברוגלות. להלן השתלשלות האירועים:

​

ברשימת החומרים שנמסרו להגנה, היו גם "חומרי חקירה המסומנים... נספח לתעודת החיסיון" - משפט סתום.

​

בחודש יולי 2020 פנתה ההגנה וביקשה "גילוי ראייה החוסה תחת תעודת חיסיון".

​

לאחר כשבוע (15.7.20) התקבלה התשובה כי לגבי שני מסמכים "לא ניתן למסור פרטים נוספים" ולגבי שני מסמכים נוספים "מדובר במסמך שנחסה בשל העובדה שיש בו כדי לחשוף שיטות ואמצעים".

​

לימים הסתבר שהיה מדובר בצווי האזנות סתר שהוציא בית המשפט בעניינם של שלמה פילבר ואיריס אלוביץ'.

​

בזמן אמת, ההגנה נמצאת באפלה אפילו לגבי קיום הצווים. ומאחר והצווים היו תחת חיסיון, לא יכלה ההגנה לבקר, לא את הבקשות ולא את הפעולות שנעשו בחקירה.

​

לאחר כחצי שנה פרצה בתקשורת פרשת הרוגלות:

​

• 18.1.22 - הופיע תחקיר בכלכליסט: "חברת NSO בשירות משטרת ישראל: פריצות לטלפון של אזרחים ללא פיקוח או בקרה"

• יומיים אחר כך (20.1.22), ב"כ נתניהו ביקש לאשר כי לא בוצע שימוש ברוגלות כלפי המעורבים בתיק.

• לאחר שלושה ימים (23.1.22), הפרקליטות הגיבה בהודעה כי "תשובה לפנייה תתקבל בהקדם".

• לאחר כשבוע (23.1.22), חדשות 13 פרסמו כי המשטרה פרצה ושאבה מידע רב מטלפון של מעורב בתיק. באותו יום פנה שוב ב"כ נתניהו, וביקש מידע על כל שימוש בתוכנת רוגלה בתיק.

• למחרת (3.2.22), הפרקליטות הגיבה והודיעה כי "הנושא נמצא תחת בדיקה מעמיקה". באותו היום הוגשו בקשות דחופות מטעם נתניהו והזוג אלוביץ', לקבל מהפרקליטות תשובה מפורטת אודות השימוש בתוכנת הרוגלה.

• ביום שני בשבוע שלאחר מכן (7.2.22), התפרסם בכלכליסט המשך לתחקיר בעניין פרשת הרוגלה. הפעם התפרסמו שמות שנטען שהודבקו לכאורה בתוכנה, ביניהם, שלמה פילבר ואיריס אלוביץ'.

בדיון בבית המשפט שהתקיים באותו היום, ביקשה ההגנה את תגובת הפרקליטות בהקדם.
 

רק ביום 16.2.22 התקבלה תגובת הפרקליטות וממנה עלה כי ביום 11.2.18 ביקשה המשטרה וקיבלה צווים להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, לצורך יירוט תקשורת בין התאריכים 11.2.18-6.3.18.

במסגרת מימוש הצווים עשתה המשטרה שימוש ב"מערכת טכנולוגית".
 

לדברי הפרקליטות, ביחס לאיריס אלוביץ', הניסיון לא צלח ולא הופקו חומרים.
 

ביחס לפילבר, המערכת שאבה מידע במשך 27 שעות, התוצרים נבחנו וחלקם סווגו כרלוונטיים. בתום החקירה הוחלט ע"י היחידה החוקרת שכלל החומר אינו רלוונטי לחקירה. בזמן הפעלת התוכנה, הועתקה רשימת אנשי הקשר של פילבר ונשאבו "נתונים עודפים" נוספים שתוכנם נותר חסוי.
 

ביום 12.2.18, יום לאחר הוצאת צווי האזנות הסתר, אמר עו"ד ויסמונסקי, ראש מח' סייבר בפרקליטות המדינה, בישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת:
 

"...אבל אין יכולת לחפש חיפוש סמוי במחשב...פשוט אין את הסמכות. זאת אומרת, זה לא עניין של איזונים ובלמים, הסמכות לא קיימת.. נראה לנו... שלא צריך להשתמש בחקירה שיפוטית או אולי אפילו בפרשנויות שנעשות בחדרי חדרים בצלאח א-דין או במשרדי או בכל מיני מקומות אחרים, לא בטוח שאנחנו רוצים את זה, אנחנו מעדיפים חקיקה".
 

חשוב להדגיש: חוק האזנות סתר לא יועד לשימוש בתוכנות רוגלה (!) ולא נותן מענה לצורך בהגנה ראויה על המידע האישי הקיים ונוצר בטלפון חכם.
 

בשנת 1995, תוקן החוק כדי לכלול גם תקשורת בין מחשבים ונוגע לתכתובות מייל ואחרות אשר עברו בעבר בין מחשבים. גם התיקון, לא יועד ולא מאפשר הדבקת טלפון חכם בתוכנת רוגלה, חדירה מרחוק ללא ידיעת הבעלים, שאיבת כל המידע וניטור בזמן אמת של כל המידע הזורם דרכו, גם לצדדים שלישיים!
 

במקרה הזה, הסתירה המשטרה מבית המשפט את השימוש ברוגלה כשביקשה צווי האזנת סתר, ולא הסבירה את חריגות הכלי שבו היא עומדת להשתמש.
 

מחומר שנחשף לאחרונה עולה שהמשטרה גם הסתירה מהפרקליטות את השימוש בתוכנת הרוגלה ועל בסיס מצג מוטעה זה, הפרקליטות ביקשה את הוצאת תעודת החיסיון לצווי ההאזנה.

למרות כל זה, הפרקליטות המשיכה לגונן על המשטרה ולא גילתה לא להגנה וגם לא לבית המשפט, את העובדות החשובות האלו.
 

תוכנת רוגלה היא נשק לא קונבנציונאלי והשימוש בה הוגדר ככלי לסיכול טרור ומלחמה בארגוני פשיעה, ובכל זאת, הופעל הכלי הזה בפרשה זו באופן חסר תקדים, שלא כחוק תוך הפרת צו שיפוטי. רשויות אכיפת החוק פעלו בלהיטות, ללא כל עכבה, ללא פיקוח, ללא בקרה ובניגוד לכל נורמה מקובלת ומתוך הנחה שדבר השימוש בכלי הזה לא יתגלה.