הגנה מן הצדק - 1
הקדמה

עורכי דינו של אלוביץ' הגישו לבית המשפט בקשה להגנה מן הצדק. מה זו הגנה מן הצדק?
 

זוהי טענת הגנה במשפט פלילי, שמהותה - הגנה שניתנת לנאשמים מטעמי צדק.

פשוטו כמשמעו. צדק.
 

תכליתה של "הגנה מן הצדק" היא ביטול כתב האישום או חלקים ממנו, או דחיית ההליך.

החוק והפסיקה מגדירים מספר סיבות שיכולות להצדיק הגנה מן הצדק:

1. פגיעה בזכות החוקתית של הנאשמים להליך הוגן

2. פגמים שנפלו בשלב החקירה

3. פעולות אסורות שנעשו כלפי עדים
 

כאשר עוברים על חומרי החקירה בתיקי האלפים ועל תמללי הדיונים בבית המשפט, ובוחנים את התנהלות המשטרה והפרקליטות, נראה שאין סעיף אחד מהשלושה האלה שאינו מתקיים.
 

הפגמים שנחשפו נוגעים לכל שלבי החקירה ועד ימינו אנו, שנה ויותר לתוך המשפט המתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, החל במהלכי חקירה פסולים, דרך עינויי עדים, הסתרת חומרים מההגנה, אי הגשת ראיות, הגשת ראיות שגויות, הדלפות פליליות לתקשורת, אכיפה בררנית, ועוד ועוד ועוד.

הררי מידע מקפיא דם.
 

"הזכות למשפט הוגן אינה בגדר מותרות, קישוט או פורמליזם גרידא. היא עומדת בליבת מלאכת עשיית הצדק במשפט הפלילי" (שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל).
 

נכון - עיסוק בהליך פלילי, בראיות, זכויות נאשם ונחקר - הוא תחום עבודת המשפטנים. אולם כאשר מדובר בעובדות פשוטות הזועקות לכל עין, לא צריך תארים. מספיק להיות אדם הוגן והגיוני.
 

כאשר נחקר מורעב, מושפל, מטורטר בין בתי מעצר שונים, מאויים ע"י אסירים ביטחוניים, סובל מחוסר שינה קיצוני עד התמוטטות פיזית, סובל מבעיות בריאות שנמנע מהן טיפול, מאויים על שלמות משפחתו ונסחט באיומים - הכל כדי שימסור את הגירסה שחוקריו רוצים לשמוע - אין צורך להיות משפטן כדי להבין מה ערכה של הגירסה שייתן לחוקריו.
 

בהמשך המאמרים נציג בפניכם את עיקריה של טענת ההגנה מן הצדק, שהוגשה ע"י עורכי דינו של שאול אלוביץ', כדי שתוכלו להתרשם בעצמכם מן העוול הנורא.
 

המסמך מגלה השתוללות לא מוסרית ואף פלילית של גופי אכיפת החוק, ומוטיבציה חסרת גבולות, שעמדה מאחורי פעולותיה של המשטרה והפרקליטות. התקשורת המרכזית, שהיתה אמורה לחשוף את הזוועה, היתה, למרבה הצער, חלק ממחולליה.

המוטיבציה הפראית הזו הביאה ל"הטיית האישוש", "להיטות יתר", "ראיית מנהרה" ו-"הטיה מוסדית". כל אלה הובילו לחקירה סלקטיבית ומוטה.
 

עדים עברו תופת כדי לכפות עליהם גירסה התואמת את "ראיית המנהרה" של הפרקליטות.

חוקרים ופרקליטים התעלמו מראיות המזכות את הנאשמים, ומאוחר יותר - הסתירו אותן מההגנה ומבית המשפט.
 

כך, למשל, בחקירתו של עד המדינה שלמה פילבר, כאשר הוא ניסה להסביר לחוקרים, פעם אחר פעם, שהתנהלותו כמנכ"ל משרד התקשורת בעניינה של בזק לא חרגה מהאופן בו הוא התנהל מול חברות אחרות, החוקרים שבו והטיחו בו כי "זה לא מעניין". הם לא אפשרו לו לשטוח את מלוא גרסתו ולא הוסיפו וחקרו כלל בעניין, אף שהדבר התבקש.
 

דוגמא מתמליל חקירה:

פילבר: "אני זוכר דבר כזה, אמרתי לך עם הוט... אני זוכר דבר כזה עם סלקום... עם אה פרטנר..."

חוקר: "לא מעניין אותי. לא מעניין אותי"
 

בימים הקרובים נציג בפניכם עובדות, התרחשויות וראיות, ללא מילה אחת של פרשנות.

נסביר ונדגים את הזוועה שהתרחשה, זוועה שחלק מהציבור אינו מודע לה וחלק אחר מודע אך מסרב להאמין.

315 logo light HR.jpg
capture.jpg