תגידו שאנחנו תמימים, אבל מה בסך הכל אנחנו מבקשים, בפרויקט ה-315?
אנחנו רוצים פרקליטות שמחפשת צדק, לא הרשעה בכל מחיר. אין סימטריה. הסנגור צריך להגן על מרשו בכל מחיר. אבל לפרקליטות יש משאבים כמעט בלתי מוגבלים. אמצעי חקירה ומעקב דרקוניים. ולכן, כשהם נחשפים לראייה מזכה, הם חייבים להציג אותה. יותר מזה, הם חייבים לשנות את האישום אם הם נתקלים בה. ובוודאי שאסור להם להציג טענות שיקריות בעליל.
אנחנו רוצים פרקליטות ששומרת בקנאות על פרטיותו של הנאשם. לא פרקליטות שמדליפה חומרים. לא פרקליטות שמנהלת משפט שדה בערוצי הטלוויזיה.
אנחנו רוצים פרקליטות שלא מאיימת על עדים בהרס חייהם אם לא יעידו כרצונה.
זה בכלל לא קשור לנתניהו. זה קשור למדינה המתוקנת בה אנו רוצים לחיות.
ואם תשאלו, איפה היינו עד היום? התשובה שמעט מאד אזרחים נחשפו לעומק הבעייה. חיו בסוג של בורות מבורכת.
לו נכנע נתניהו ורץ לעיסקת טיעון, לא היינו נחשפים לכל העיוות הזה. וזה עוד דבר שעלינו להיות אסירי תודה לאיש החזק הזה, שהוציאו עליו חוזה והוא לא נשבר.
ומי שלא מבין את זה, באמת לא קלט את העניין.
