חיפוש
  • מושיק

טקסט אורח: ד. בן יהודה


אתם בטח מכירים את זה. יש לכם ויכוח עם איש שמאל או אולי אפילו איש מרכז. ואז עולה עניין "הנאשם".

ואתם מספרים לו שתיק 4000 קורס בבית המשפט.

האיש מסתכל עליכם בתימהון. אין לו מושג על מה אתם מדברים.

בתקשורת לא מדווחים כמעט על המשפט.

ואתה שואל : "לאן נעלמו אביעד גליקמן, ברוך קרא, גיא פלג ?"

ומקבל את התשובה : "יש להם עניינים יותר חשובים לדווח עליהם".

אתם מבינים ?

משפט לראש ממשלה לשעבר. בכל מקום בעולם היה מדובר בכותרות ראשיות. ואצלנו ? לכתבים יש עניינים יותר חשובים !!

וכשאתם באים להסביר לו מה קורה, אז גם אצלכם העניינים קצת מבולבלים.

לכן הכנתי בשבילכם תקציר על המשפט.

כתב האישום -

כבר עם הגשת כתב האישום צצו מספר בעיות משפטיות :

· בפני בית המשפט לא הוצג אישור של היועמ״ש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, אישור הנדרש על פי החוק, אישור שהיה אמור גם להגדיר את תחומי החקירה. במקום זאת הוצגו פרוטוקולים מושחרים שמהם אי אפשר ללמוד דבר.

· כתב האישום הראשוני לא עמד בדרישות החוק. לא הייתה בו רשימת עדים והיו בו ראיות ותמלילים שלא אמורים להימצא בו.

· בכתב האישום שאותו בדקו "25 פרקליטים" לא הופיעו, בניגוד לחוק, מספרי תעודת הזהות של הנאשמים.

· כתב האישום התייחס ל"נתניהו ובני משפחתו", למרות שרק בנימין נתניהו הופיע כנאשם. ולכן גם לא היה ברור איזה מעשים מיוחסים לו.

· הפרקליטות נשלחה פעמיים (!!) לתקן את כתב האישום. ובפעם השנייה תוקן סעיף האישום מסעיף תקדימי של "סיקור אוהד" לסעיף עוד יותר תקדימי של "היענות חריגה".

התעלמות הפרקליטות מהחוק

· בעקבות התיקונים שהפרקליטות נדרשה ע"י בית המשפט להכניס לכתב האישום, נוצרה רשימת 315 הסעיפים שמעידים כביכול על סיקור אוהד או הענות חריגה בתמורה להטבות רגולטוריות לתאגידים שמוזכרים בכתב האישום.

· אם המדינה אכן מאמינה שהחברות של אלוביץ׳ או ״ידיעות אחרונות״ קיבלו הטבות, אזי, על פי הנחיות פרקליט המדינה, הייתה חובה להעמיד את התאגידים לדין ולחלט מהם את ההטבות. זה לא נעשה עד היום.

· החוק מחייב (!!) את הפרקליטות למסור להגנה את כל חומרי החקירה. המטרה במסירת החומרים במלואם היא שהנאשם ימצא בהם דברים העומדים לזכותו.

· הפרקליטות הסתירה חומרים רבים מההגנה. ואלמלא השלומיאליות של הפרקליטות העניין לא היה מתגלה.

· כאשר הפרקליטה יהודית תירוש נשאלה מדוע לא נמסרו החומרים היא השיבה לבית המשפט : לא חשבנו שזה רלבנטי". תשובה שגררה תגובה מצד השופט ברעם : "נשגב מבינתי...".

· לחילופין טענה הפרקליטה תירוש טענה שיקרית של פיה רק המשטרה עסקה בחקירות והפרקליטות לא ידעה. ליאת בן ארי הייתה הפרקליטה המלווה של החקירה והיא כמובן ידעה הכל.

· במהלך המשפט מסתבר כי החומרים האלו שהוסתרו על ידי הפרקליטות הם ששימשו את ההגנה להציג את עד התביעה הראשון ישועה כשקרן אובססיבי.

· הפרקליטות ניסתה, בניגוד לחוק, לנצל את עדותו של אחד העדים (ברגר) כדי להעלות עניינים שאינם מופיעים בכתב האישום. השופטים נאלצו לעצור את העדות הבלתי חוקית הזו תוך נזיפה קשה בפרקליטות.

זה לא יהיה מוגזם לומר שהתנהלות הפרקליטות בעניין זה עולה כדי שיבוש הליכי משפט.

העדויות הראשונות

עד כה הופיעו במשפט 5 עדים.

· אילן ישועה מנכ"ל וואלה.

· אבירם אלעד עורך החדשות בוואלה.

· מיכל קליין ראש מחלקת החדשות בוואלה.

· עמית אשל ראש דסק החדשות בוואלה.

· אבי ברגר לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת.

אילן ישועה התגלה כשקרן כרוני עד שאפילו השופט משה ברעם אמר לו : "תן לנו סימן מתי אתה דובר אמת ומתי לא". העדים (בעיקר ישועה) לא זו בלבד שלא הצליחו לקשור את בנימין נתניהו לבקשות סיקור אוהד או הענות חריגה, הם גילו כי פוליטיקאים רבים מאד היו בקשר הדוק עם ישועה ודרשו וגם קיבלו סיקור כזה : הרצוג, גבאי, ליברמן ועוד. והיחיד שלא היה בקשר עם אנשי וואלה ולא קיבל סיקור אוהד - נתניהו !! כל העדים שעבדו בוואלה הודו כי האווירה בוואלה הייתה "אנטי ביבי". זוכרים את הדברים שנאמרו על ישועה ולאחר מכן על אבירם אלעד : "חכו, חכו שעד שתשמעו את העדות..." ובכן, חיכינו ושמענו, אבל קיבלנו משהו לגמרי אחר – העדויות הכי טובות שאפשר היה לקבל על ניקיון כפיו של נתניהו. ואלו בכלל העדים שהיו אמורים לבסס את צד "קבלת השוחד".

העד החמישי היה מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר שפוטר על ידי נתניהו. והוא היה אמור לבסס את צד ה"תמורה" שלכאורה ניתנה ע"י נתניהו. והנה התברר מעדותו כי נקודות הממשק של ברגר עם נתניהו לא נגעו כלל בעניין עסקת "בזק-יס" שהייתה לכאורה התמורה.

לא פלא שהשאלה שנשאלת על ידי רבים היא :

"מתי יופיעו סוף סוף במשפט גם עדים מטעם התביעה ?"...

פרויקט 315

הפרקליטות נדרשה כאמור לפרט בכתב האישום את המקרים בהם, לכאורה, קיבל נתניהו "סיקור אוהד" או "הענות חריגה".

הפרקליטות כהרגלה, ברשלנות מחרידה, הציגה 315 מקרים בהם קיבל נתניהו סיקור אוהד או הענות חריגה. צוות של מתנדבים בהנהגת גיא לוי, ד"ר עדי סאבו, מושיק קוברסקי ומשה בדק את כל 315 המקרים הללו ומצא כי ההיענות לא הייתה חריגה, אם הייתה בכלל.

בחלק מהמקרים לא הייתה כלל היענות. כך לדוגמא : בכתב האישום נכתב שכתבות הוסרו ובפועל הן לא הוסרו. חלק אחר לא נגע כלל בנתניהו (לדוגמא : כתבה על סילבן שלום). וחלק גדול היה הודעות דובר רגילות שהתפרסמו בכל אמצעי התקשורת, בדרך כלל באופן חיובי הרבה יותר מאשר בוואלה.

לסיכום

וכך אומרת פרופסור טליה איינהורן על המשפט :

״תיק 4000 נראה יותר ויותר רע ....יש האומרים שהשופטים צריכים אומץ לב גדול כדי להכריז על נתניהו כזכאי, לעניות דעתי, לא צריך אומץ לזכות אדם שלא עבר את העבירה המיוחסת לו. אדרבה! החשש מהרשעת אדם חף מפשע הוא שצריך לעורר מועקה קשה בלב השופט״.


83 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול